Skip to main content
מוזמנים להשאר מעודכנים

תכירו את מעין

20.06.2019 |

 

אחרי תקופה יחסית שקטה (למרות שמאחורי הקלעים הסירים רוחשים – עוד על זה בהמשך..) אנחנו שמחות לחזור לפעילות חדשה ומרגשת.

החדשות הכי חמות (וטובות!) הן הצטרפותה של מעין ינון לצוות של סלון הרפלקסולוגים. מעין מביאה איתה אנרגיה של למידה וחקירה ותנועה והתחדשות.

אבל למה שאני אכתוב עליה? הנה מעין במילים שלה (אני, איליס, שואלת):

מעין

איך בכלל הגעת לרפלקסולוגיה ומתי?

פגשתי את הרפלקסולוגיה בשנת 1999, בעודי סטודנטית לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב. במהלך ההתנסויות הקליניות במסגרת הלימודים של הפיזיותרפיה, הרגשתי שיש רובד שלם שחשוב לגעת בו, אבל שאין אליו התייחסות בלימודים. התחלתי לשאול ולברר ולימים הבנתי שזהו הרובד הרגשי והתפיסה ההוליסטית. כך הגעתי ללימודי רפלקסולוגיה במכללת "מדיסין". הרפלקסולוגיה הייתה עבורי השער אל עולם מרתק של מודעות, הקשבה ומגע מרפא שבתוכו אני נושמת, צועדת ומתפתחת גם היום.

 

מהן נקודות ציון חשובות שאת זוכרת במיוחד או אירועים משמעותיים בדרך שלך כמטפלת?

הזיכרון המשמעותי הראשון הוא החוויה הגופנית שלי בכל יום חמישי, שעה 17:00, כשאני נכנסת בשער של מכללת מדיסין,לקראת שיעור רפלקסולוגיה שנה א' (עם אירית לנדאו),  והנשימה שלי מתרחבת… כך ידעתי שאני במקום הנכון.

בשנה ב', באחד השיעורים התבוננו על כפות הרגליים שלי והמורה שלי (ענבל רוזן) אמרה משפט: "אותך, אף אחד לא מכיר באמת". הרגשתי כמו אגרוף בבטן – "עלו עליי… הנה פעם ראשונה בחיי שמישהו שם את החוויה הפנימית שלי – בחוץ, על השולחן…" המשפט הזה היווה נקודת מפנה בהיכרות שלי עם עצמי, ובהסכמה שלי להיפתח אל העולם.

אחד האירועים המשמעותיים שלי כמטפלת היה לא נעים. טיפלתי בבחור בן 19, ואמרתי לו מה אני מרגישה מכפות הרגליים שלו. הייתי מטפלת צעירה וחסרת ניסיון, הכוונות שלי היו טובות כמובן, אבל הבחור הזה התערער לגמרי, ואבא שלו הגיע לדבר איתי ונתן לי את התמונה הרחבה של מצבו הנפשי שהיה מורכב.  מאז למדתי ופיתחתי עקרונות שמנחים אותי עד היום, אחד מהעקרונות החשובים האלה (אותם אני גם מלמדת) הוא: "אם אין פה שואל, אין אוזן מקשיבה". היום אני עובדת אחרת לגמרי – בעיקר בכל השפה הטיפולית, ואמנות שאלת השאלות.

חוויות נוספות שכאלה הביאו אותי להכרה שהיא קריטית בעיניי לכל מטפל – אני לא באה לתקן, ואפילו לא לרפא… אין לי באמת מושג אמיתי על מה נכון עבור אדם אחר. הסימפטומים בעיניי, הם הדרך הכי טובה של הגוף לדבר ולכן אני לא מנסה לתקן ולהעלים אותם, להיפך – למדתי להקשיב להם, לתקשר איתם ולבדוק ביחד עם המטופל, האם ניתן לגלות אפשרות לחוויה אחרת, רכה ונעימה יותר…

במהלך 20 שנות התפתחותי כמטפלת בטכניקות שונות, ההתפתחות החשובה ביותר היא הכרת המהות הנוכחת… השיטה והטכניקה – חשובה ומדהימה ככל שתהייה, היא רק הכלי דרכו מתבטאת מהות זו. היום אני לא קוראת לעצמי "מטפלת", מרגישה נוח יותר עם המילה מלווה. המהות המלווה היא שונה, ולדעתי גם יותר הולמת לעידן הנוכחי, בכך שהיא נותנת כבוד רב, עצמאות וחופש לכל ישות אנושית לצעוד את מה שהיא… (זה ככה ממש על קצה המזלג…)

 

מה הוא ה-דבר שאת אוהבת ברפלקסולוגיה?

הפשטות. זו הגאונות של הפשטות – החיים יכולים להיות כל כך עמוסים ומורכבים, והשכל שלנו מנסה בכל כוחו למצוא פתרונות, לתפקד בתוך התובענות האינטנסיבית… המפגש עם כפות הרגליים המרכזות אליהן את כל העומס הזה, הנשימה ביחד והמגע שיוצר שקט, סירקולציה ורווחה מאפשר למטפל ולמטופל לחוות קיום אחר, בו זמנית.

זו הפשטות שמחזירה אותי אל התנועה הטבעית של הבריאה.

 

עוד איזה כלים יש לך חוץ מרפלקסולוגיה ולמה דווקא בחרת בהם?

ארגז הכלים שלי התמלא במהלך השנים, בעיקר כי אני אוהבת ללמוד ולחקור.. הכלים לרוב הופיעו על הדרך שלי, ואולי הם בחרו בי לפחות כמו שאני בחרתי בהם…

קודם כל כאמור, הפיזיותרפיה שגרמה לי להעמיק אל תוך המבנים האנטומיים והפיזיולוגיה הגופנית.

הרפואה הסינית שהשלימה לי את הבנת האנטומיה האנרגטית, הרגשית, החיבור אל תנועת הטבע, אל דרך הדאו.

התמקדות (FOCUSING) – פיתחה בי מאוד את היכולת לחוש ולהקשיב, להיות נוכחת מבלי להתערב, לפתח שיחה טיפולית המבוססת על "הדהוד" ולא רק על "ראיון" או "תשאול".

קונסטלציה משפחתית – נתנה מקום להיסטוריה, למערכת הרחבה שלתוכה הגעתי ובתוכה אני מתקיימת. אחת הטכניקות המשמעותיות והיעילות ביותר לשחרור דפוסי עבר ודפוסים ישנים המניעים אותי באופן לא מודע.

הילינג "השדה" – חידד וחיזק לי את הקשר הישיר, היומיומי והטבעי אל הרובד הנשמתי שלי ושל מטופלים,  ואל רובד "הבוראת" שבי ובהם.

קונטיניום – עבודה ישירה ומעמיקה עם אלמנט המים, דרך עבודה עם צלילים והקשבה לגוף המים הנע ומשתנה תמיד. מקור עצום לריפוי שנמצא בכולנו. בכל טיפול שלי היום – הצלילים נובעים מתוכי ומשנים את כל התדר וחווית הטיפול. במקור זוהי  שיטה של תנועה, אותה אני מתרגלת כבר כמה שנים, והיא זולגת באופן טבעי אל חדר הטיפולים – גם באופן העבודה עם הגוף שלי, בזמן הטיפול.

מעבר לכל הטכניקות והחיבורים – הכלי המרכזי שאותו אני כל הזמן ממשיכה לפתח – הוא אני.

בעיניי, מטפל טוב הוא מטפל שחוקר וחווה על עצמו את החיים באופן ער, תוך לקיחת אחריות מלאה על המציאות, והידיעה שהכול נמצא כל הזמן בתנועה. בשבילי – אלוהים זה תנועה, ואיתה אני עובדת.

 

מה זה סלון הרפלקסולוגים עבורך?

החזון של הסלון – להיות בית לרפלקסולוגים בהתפתחות נוגע לי בנקודה רגישה… אחרי הרבה שנים של עבודה במכללות כולל הוראה וריכוז מגמה, אני מרגישה שהלימודים במכללות קצת "נתקעו".

20 שנה לפחות שמלמדים אותו דבר באותה דרך, בעוד שבחוץ – העולם השתנה. זה כמו מערכת החינוך שכבר אינה מתאימה לילדים של היום… המטפל של היום חשוף להרבה יותר ידע, התודעה הטיפולית השתנתה, אולי אפילו המטרות של המפגש הטיפולי השתנו.

בעיניי המטפל של היום צריך להיות מנהיג ומוביל דרך, בעיקר על ידי דוגמא אישית, אבל גם על ידי קבלת כלים מתאימים להעלאת התדר של המקצוע, ולכן אני מרגישה חלק מהסלון, ומקווה שאוכל לתרום ולהיתרם ממה שניצור כאן.

 

מה החזון שלך בקשר לקהילת המטפלים ברפלקסולוגיה בארץ (או בעולם כולו)?

בחזוני – המטפלים ברפלקסולוגיה צומחים להיות גופים המאירים פוטנציאל קיום הרמוני, מורים לדרך. החיבור אל כפות הרגליים, הקשר אל ההליכה, אל התנועה בחיים, יחד עם המגע הטבעי, הפשוט – כל אלה יכולים לתרום כל כך לא רק בקליניקה ובאחד על אחד.  זה נדמה לי אך טבעי שהשלב הבא יהיה לצאת עם זה לדרכים חדשות.

המציאות היום היא שהמגע נדחק ומצטמצם, ואילו האינטלקט ושאר החושים נמצאים במתקפה של עומס גירויים. שימור המגע, לא רק בינקות, אלא בכל גיל – הוא חיוני בעיניי וכל כך חשוב להעלות את המודעות אליו. איכות המגע – המנעד האפשרי שלו – הרוך, החמלה, העוצמה, החיזוק – כל זה ממש הולך ונעלם, ואני פוגשת את המחיר של זה יום יום בקליניקה..

בחזון שלי – תוכניות המשלבות לימוד וחווית מגע כפעילות בגנים ובבתי ספר, במקומות עבודה שהם טכנולוגיים בעיקרם, בעבודה עם טראומה אישית וקולקטיבית… אולי אפילו בכנסת 🙂

במקביל לכך – מטפל ברפלקסולוגיה הופך להיות מודל, סטנדרט, לאפשרות של יצירה והגשמה של חיים מלאי משמעות, סיפוק, צמיחה מתמשכת והנאה, וגם – מאוד חשוב – בעל בסיס כלכלי וחומרי יציב ושופע.

 

האם יש עוד משהו שחשוב לך שיידעו עלייך?

שלפני הכול, ואחרי הכול – אני בת אנוש. מסורה מאוד לרוח ולצמיחה, אבל חווה את החיים כמו כל אחד אחר… אני בת 45 וקצת, גרושה טרייה (עוד בהתאוששות..), מגדלת 2 בנות אהובות ויקרות, ומתמודדת עם כל מה שהחיים מביאים לפתחי בכל רגע נתון.

לחיות בשבילי זה לא מובן מאליו… אבל החיים הם יקרי ערך עד מאוד.

ההתמחויות המקצועיות שלי הן:  

  • ליווי מעברים – מעברי לידה, מעברי חיים, ומעברי פרידה ומוות.
  • ריפוי בגישה מערכתית – טיפול משפחתי ברפואה משלימה.
  • טיפול בתינוקות, ילדים ונוער.

 

איפה אפשר למצוא אותך (מיקום הקליניקות, אתר, פייסבוק וכו')?

יש לי קליניקה בתל אביב (נאות אפקה), וקליניקה בביתי במושב אביאל.

בפייסבוק אפשר למצוא אותי כ- Maayan Inon

ובאתר – www.maayan-inon.co.il

מייל – maayan.inon@gmail.com

ובטלפון – 0546201900

 

תודה מעין 🙂

אוצרות כמו מעין לא מתגלים כל יום, ויש לכם הזדמנות נדירה להכיר אותה בסדנה שנעביר יחד ממש בקרוב על, מה שמעין מכנה, הגישה המערכתית. נשמע מסקרן? השארו איתנו.

 

שלכם בהשראה,

מעין, שני ואיליס